למה לא לשאול איך אפשר לעזור? - ג'ונתן אלבום

ג’ונתן אלבום* כותב על חברו הטוב ג’רמי קולמן שנפטר מסרטן ומציע לשנות גישה בעזרה שבני משפחה וחברים מעניקים למשפחות המתמודדות עם מחלת הסרטן

קבלת החדשות האיומות כי בן משפחה חולה בסרטן זה כמו רעידת אדמה וסופת הוריקן ביחד. חיי המשפחה מתהפכים ביום אחד ובאופן טבעי המיקוד של המשפחה עובר לטיפול בחולה ולהתמודדות עם המחלה. בנסיבות האלו, נוצר מצב שבו הילדים הבריאים במשפחה נפגעים אף הם מהשינוי ומהמחלה. הם נאלצים להתמודד עם הטלטלה שעוברת משפחתם ועם הפחד האישי מהמצב הקיים והמחשבה על מה שעלול לקרות. בנוסף, הם לעיתים גם מתמודדים עם תחושת אשמה בשל המחשבה והרצון שלהם ל”נורמליות” בעוד שמישהו ממשפחתם מתמודד עם המחלה והשפעות הטיפול. ההורים במשפחה, בין אם אחד מהם חולה ובין אם הם מטפלים בבן המשפחה החולה, נאלצים להפנות את מרבית המשאבים והאנרגיות שלהם לטיפול בחולה ונשארים ללא אנרגיה לשמור ולנהל את חיי המשפחה כפי שהיו לפני המחלה.

המצב הזה הוא מצב טבעי ומוכר לי מהתקופה בה חבר קרוב שלי, ג’רמי קולמן, התמודד עם מחלת הסרטן. כשגילו שהוא חולה, שלושת ילדיו היו בני 6 חודשים עד 6 שנים. במהלך מחלתו של ג’רמי, התאחדנו קבוצה של חברים ומשפחה על מנת להעניק עזרה בייחוד לילדים שעולם התהפך עליהם. לקחנו אותם איתנו לטיולים ופעילויות אחרות, הענקנו להם זמן כיף מחוץ לבית, בסביבה בה כולם הכירו את המצב ואיפשרו להם להרגיש בנוח ליהנות ופשוט להיות ילדים. ההתגייסות שלנו לסייע עם הילדים העניקו גם זמן לג’רמי ואישתו פמלה להיות ביחד ולהתמקד בהתמודדות עם האתגרים של המחלה.

לצערי משפחות רבות מתמודדות היום עם טיפול בחולה וללא ספק, בני המשפחה הקרובה והרחוקה, החברים והשכנים מעוניינים לעזור להם. בדרך כלל כשאנו מציעים את עזרתנו אנחנו שואלים במה אפשר לעזור. אבל אני רוצה להציע כאן לשנות את הגישה הזו שלנו, להפסיק לשאול במה אפשר לעזור ולבחור בגישה פרו-אקטיבית. חשוב להבין שלהורים אין אנרגיה לחשוב במה אפשר לעזור להם ולכן אני מציע פשוט לעזור. איך? הנה שלושה רעיונות.

1.  צרפו את הילדים לפעילויות כיף וטיולים שאתם עושים עם משפחתכם – כשאתם מתכננים פעילות תתארגנו מראש כך שתוכלו לצרף את הילדים לפעילות. תתאמו מול ההורים את ההזמנה של הילדים לפעילות מראש כשאתם נותנים להם את כל המידע, כולל מתי תאספו את הילדים, מתי אתם צפויים להחזיר אותם, לאן תסעו, איזה אוכל תכינו להם, מי עוד מצטרף ועוד. תעניקו להורים את כל המידע כך שהם לא יצטרכו להפנות משאבים להשתתפות של הילדים בפעילות, אלא רק לתת הסכמתם.

2. הזמינו את הילדים לארוחה אצלכם בבית – באמצע השבוע או בסוף שבוע, אתם מכינים לילדים שלכם ארוחת צהרים או ארוחת ערב, תפנו להורים ותזמינו את הילדים שלהם לארוחה ביום ובשעה שקבעתם. תכינו אוכל שהילדים אוהבים, תאספו אותם בשעה שקבעתם ותחזירו אותם בשעה שקבעתם ואל תבקשו מההורים להביא אותם.

3. הסעות לבית הספר ולחוגים – שלבו את הילדים בהסעות שלכם בשעות הבוקר ו/או אחה”צ. ללא ספק שהדבר יקל על ההורים לדעת כי הילדים מגיעים בבטחה ובליווי של מבוגר המוכר להם. תאמו מראש יום אחד או יותר להסעות באופן קבוע, עדכנו באיזה שעה תגיעו לאסוף את הילדים ואל שתכחו לעדכן שהילדים לבית הספר או לחוג.

הקו המנחה של כל הפעילויות האלו ועוד רבות אחרות שאפשר לחשוב עליהן הוא לקחת את האחריות על העזרה. עבור משפחות המתמודדות עם מחלת הסרטן, פעולות חסד קטנות אלה משמעותיות ומחזקות אותן.

*ג’ונתן אלבום, חבר בועד המנהל של “המעגל של ג’רמי”, הקהילה היחידה בישראל שתומכת בילדים ובני נוער צעירים אשר חיים וגדלים במשפחות המתמודדות עם מחלת הסרטן.

הופיעה במקור – בכל ישראל בעסקים  – הכתבה מקורית

Facebooktwitterredditpinterestlinkedinmail